טרסטוזומאב-אמנטזין (TDM-1/Kadcyla) הינו נוגדן מצומד תרופה (antibody-drug conjugate) הגורם לעיכוב פוטנטי של מיקרוטובולי בתאים המבטאים ביתר HER-2. במחקר שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Nature Breast Cancer חוקרים השתמשו בתאי אפיתל שד (Human Mammary Epithilial - HME2) עם HER-2 ביתר על מנת לעקוב במעבדה ובמטופלים אחר התגובה לטיפול עם T-DM1 וכן אחר הישנות המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר in vitro מתן מתמשך של TDM-1 במעבדה לתאי HME-2 לא הוביל לייצור תאים עמידים לתרופה. כאשר השרו על התאים תהליך מעבר מתא אפיתל לתא מזנכימלי (Epithelial to Mesenchymal transition- EMT) בעזרת TGF-β1 קודם לטיפול- נוצרו תאים עמידים ל-T-DM1י(TDM1R). ביצוע אפיון תאים בזרימה (Flow Cytometry) הראה כי השראת EMT גרמה לתאים לאבד את חלבון HER-2 וממילא לעשותם עמידים לטיפול בT-DM1.
בבדיקת הקינום של תאי TDM1R נמצאה עלייה בפוספורילציה של קינאזות מסוג ErbB1,יErbB4,ו-FGFR1. תאים אלו לא הגיבו ללפטיניב (lapatanib) ואפטיניב (afatinib) - מעכבי קינאזות ErbB. אך נמצא כי היו רגישים לטיפול ב-FIIN4 - מעכב קוולנטי (בלתי הפיך) ל-FGFR.יin vivo זוהתה תחלואה שאריתית מינימלית (MRD) למרות רגרסיה של הגידול לאחר טיפול עם T-DM1 בעזרת Bioluminescent imaging. לאחר הפסקת הטיפול ב-T-DM1 התפתחו גידולים משניים אשר נמצאו עמידים לטיפול חוזר. את הגידולים הללו ניתן היה לעכב בעזרת טיפול ב-FIIN4י(FGFR irreversible inhibitor 4). יתרה מזאת, נמצא כי ביטוי אקטופי ביתר של FGFR1 העצים את הצמיחה של הגידול, מנע היקשרות של טרסטוזומאב-אמנטזין, וגרם לחזרת הגידול למרות הגעה ל-MDR לאחר טיפול ב-T-DM1.
בנוסף, החוקרים לקחו רקמת גידול בשד שנמצא חיובי ל-HER2 והגיב לטיפול בטרסטוזומאב-אמנטזין והשתילו אותו במודל מחקר (Xenograph). במודל תאים אלו לא הגיבו כלל ל-T-DM1, אך מתן FIIN4 הצליח להנמיך את קצב צמיחת הגידול.
החוקרים סבורים כי תוצאות המחקר תומכות בשימוש בשימוש ב-T-DM1 ו-FIIN4 לטיפול בסרטן שד מסוג HER2+.
מקור: