עיכוב SLGT-2 על ידי אמפגליפלוזין מפחית סיכון לתמותה קרדיווסקולרית ואשפוזים במטופלים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד (HFrEF). אמפגליפלוזין מפחיתה רמות חומצה אורית אך ההשפעה של הפחתה זו בחולי HFrEF לא בוררה דיה. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת European Heart Journal חוקרים בחנו את ההשפעה של אמפגליפלוזין על רמות חומצה אורית בדם והאם יש להשפעה זו יש אפקט טיפולי קליני.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את הקשר בין רמות חומצה אורית בדם לבין התוצא העיקרי שכלל תמותה קרדיווסקולרית ואשפוזים בגין אי ספיקת לב, כמו גם הקשר בין רמות חומצה אורית לבין כל אחד ממרכיבי התוצא העיקרי לחוד ובנוסף את הקשר לתמותה כוללת. במחקר הוכללו 3,676 מטופלים אשר היוו 98.6% ממשתתפי מחקר ה-EMPEROR.
ל-53% מהמשתתפים הייתה היפראוריצמיה (אשר הוגדרה כרמות חומצה אורית הגבוהות מ-5.7 ו-7.0 מ"ג/ד"ל בנשים וגברים, בהתאמה). במודל רב-משתני מתוקנן נמצא כי רמות חומצה אורית בשליש העליון הגבוה נמצאו קשורות עם סיכון גבוה יותר לתוצא העיקרי (יחס סיכונים 1.64; רווח בר-סמך 95%:1.28-2.1), תמותה קרדיווסקולרית (1.98), תמותה כוללת (1.8) לעומת השליש התחתון של רמות החומצה האורית. טיפול של ארבעה שבועות עם אמפגליפלוזין הוביל להפחתה מובהקת של רמות החומצה האורית לעומת אינבו (ירידה של 1.12 לעומת 0.04 מ"ג/ד"ל; p<0.0001). הפחתה זו נותרה במהלך תקופת המעקב במחקר ונצפתה בכל תת-הקבוצות של המחקר. אמפגליפלוזין הובילה להפחתה באירועים משמעותיים קלינית הקשורים בהיפראוריצמיה (גאוט חריפה, ארתריטיס משנית לגאוט והתחלת טיפול כנגד גאוט) ב-32%. עוד נמצא כי ההשפעה המיטיבה של אמפגליפלוזין על התוצא העיקרי במחקר לא הייתה תלויות ברמות הבסיס של החומצה האורית וללא תלות בשינוי ברמות לאחר ארבעה שבועות טיפול.
החוקרים סיכמו שהיפראוריצמיה היא ממצא שכיח בחולי אי ספיקת לב ומהווה מנבא עצמאי של מחלה מתקדמת ותמותה מוגברת. אמפגליפלוזין מפחיתה רמות חומצה אורית באופן מהיר ומתמשך כמו גם אירועים קליניים הקשורים בהיפראוריצמיה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
