חדשות

קופות החולים הצליחו לצמצם גירעונות בשנת הקורונה

כספי התמיכה ושינויים שחלו בצריכת השירותים עקב התפרצות הקורונה השפיעו על הכנסות הקופות | עם זאת מזהיר דו"ח משרד הבריאות המסכם את פעילותן ב-2020: "היקף השחיקה השנתי בסל הבריאות יגדל בשנים הבאות ויש צורך בעדכון המרכיב הדמוגרפי"

סניף קופת חולים כללית במודיעין. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

העודף המצרפי, כולל כספי התמיכה של ארבע קופות החולים, עמד בשנת 2020 על כ-85 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-452 מיליון ב-2019. לצד זה השתתפויות עצמיות מהמבוטחים בגין שירותים ירדו משמעותית ב-12.2% בשנת 2020 לעומת 2019. עיקר הירידה נובע משינויים שחלו בהיקף ובאופן צריכת השירותים עקב התפרצות הקורונה, כך על פי דו"ח משרד הבריאות המסכם את פעילות קופות החולים בשנת הקורונה הראשונה 2020, המתפרסם הבוקר (ה').

ועוד מתוך הדו"ח: שיעור ההכנסות מהמבוטחים במסגרת הסל - השתתפויות עצמיות - עמד בשנת 2020 על 5.54% מעלות הסל, נמוך מ-6.45% הקבוע בחוק.

שירותי בריאות כללית מימנה מתוך מקורות הסל 2.8 מיליארד שקל עבור בתי החולים שבבעלותה ו"מכבי" מימנה סך של 52 מיליון שקל עבור בית החולים אסותא-אשדוד במקביל לעודף של 62 מיליון שקל בפעילות רשת אסותא מרכזים רפואיים. "נתונים אלה מצביעים על הצורך במודל תקצוב אחר לבתי החולים שיסדיר את היקף המימון הנדרש להם", מדגיש הדו"ח.

היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-5.7 מיליארד שקל - כ-10.19% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה, כ-1.8 מיליון שקל הם תמיכות לפעילות בתקופת הקורונה. "שיעור תמיכות גבוה מעלות הסל בשילוב חוסר הוודאות על מועדי פרסום מבחני התמיכה השונים פוגעים ביכולת הקופות לתכנן את פעילותן השוטפת ותכניות לטווח ארוך", נאמר בדו"ח.

אל מול כספי התמיכה בתכנית להסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי ולקיצור תורים, הופחתו דמי החבר בתכניות השב"ן בסכום של כ-875 מיליון שקל לשנה.

בעוד שהגידול הדמוגרפי עלה בישראל בשנת הדו"ח ב-1.93%, היקף הנפשות המבוטחות עלה בשיעור של 2.15%, כלומר מדובר בשחיקה של עלות הסל השווה לכ-117 מיליון שקל רק בשנת 2020 ובחמש השנים האחרונות כבר מדובר כ-604 מיליון שקל. "בשנים הבאות, לאור הזדקנות האוכלוסיה הצפויה, היקף השחיקה השנתי בסל הבריאות יגדל ולפיכך יש צורך בעדכון המרכיב הדמוגרפי של סל שירותי הבריאות", צוין בדו"ח.

הדו"ח מציין שב-2020 הושג  ריסון בהוצאות השכר הריאליות לנפש של קופות החולים. הוא בא לידי ביטוי בכך שהן ירדו בשיעור של 1.4%, כמו גם ירידה של 1.4% בהוצאות האשפוז. מנגד, נרשמה עלייה של 82.4% בהוצאות הפיתוח, חלקן עבור תשתיות רפואה מרחוק.

בעוד "כללית" ו"מכבי" מציגות הון עצמי חיובי, "מאוחדת" ו"לאומית" מציגות הון עצמי שלילי (כלומר גירעון בנכסים נטו). ב"מאוחדת" הוא עמד על כ-644 מיליון שקל וב"לאומית" על מעל מיליארד שקל (1.156 מיליון).

התפרצות נגיף ה-19-COVID בפברואר 2020, ההנחיות שנועדו למנוע את התפשטותו וכן לשם טיפול בחולים בקהילה, ביצוע הבדיקות לזיהוי הנגיף והתפעול השוטף בקופות החולים, הובילו לשינויים בפעילות הקופות ובתי החולים. חלו גם ירידות בשווקים הפיננסיים שהשפיעו על התוצאות העסקיות של הקופות בשנת 2020.

לשינויי חקיקה, צעדי הממשלה השונים, הוספת שירותים וטכנולוגיות לסל שירותי הבריאות ושינויים שחלו בתכניות הגבייה של הקופות החולים היתה השפעה על שיעור ההכנסות שלהן מהמבוטחים. השינויים העיקריים שחלו בשנים האחרונות: מתן הנחות בהשתתפויות עצמיות בטיפולי שיניים לקשישים ופטורים מהשתתפויות עצמיות לניצולי שואה; הרפורמה בבריאות הנפש שהמרכיב העיקרי בעלותה הם שירותי האשפוז עם השתתפות עצמית נמוכה.

קופות החולים, למעט "לאומית", רשמו גידול במספר המבוטחים. במכבי היתה העלייה הגבוהה המוסברת בשיעור המעברים מקופה לקופה. ב"מכבי" וב"מאוחדת" קצב ההזדקנות היחסי של המבוטחים גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים.

נושאים קשורים:  קורונה,  קופות החולים,  גירעון,  הכנסות קופות החולים,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
24.07.2021, 12:02

האם הבכי והנהי המתמיד לגבי המשבר של הקופות מלאכותי ולא מדויק?