• יו"ר: ד"ר לי גולדשטיין
  • חברי ועד: ד"ר אופיר לבון
  • ד"ר נעמי גרוניך
  • פרופ' דני קורניק
  • ד"ר אילן יונגסטר
COVID-19 בישראל

התקדמות משמעותית בדרך למציאת תרופה ישראלית נגד קורונה

בשתי עבודות מחקר שאותן מוביל פרופ' שי ארקין מהאוניברסיטה העברית נמצאו מעכבים ספציפיים בתרופות קיימות שעשויים לעכב גם את פעילות נגיף הקורונה ויועילו נגד הוריאנטים החדשים

תרופה לקורונה. אילוסטרציה

מחלות נגיפיות מהוות איום בריאותי חמור, כפי שקל לראות דרך המאבק בנגיף הקורונה. יתר על כן, מחלות נגיפיות אחרות דוגמת קדחת דנגי, קדחת הנילוס המערבי וקדחת זיקה, גובות מחיר משמעותי וכואב במיוחד בעולם המתפתח, ממערכת הבריאות ועד לכלכלה, פוליטיקה וחברה.

מעבר למניעת הידבקות דרך בידוד חברתי או עטיית מסיכות במרחב הציבורי, מלחמה בנגיפים נעשית בשלושה ערוצים - חיסונים, מתן נוגדנים מחולים שהבריאו וטיפול תרופתי. גם כאשר אחד מהערוצים הללו זוכה להצלחה, אין לשקוט על השמרים מאחר שנגיפים משתנים במהירות ויעילות הטיפול של אחד הערוצים, כדוגמת חיסונים, עלולה להידרדר ללא התרעה מוקדמת, כפי שניתן לראות כעת עם ירידת האפקטיביות מול הוריאנטים של נגיפי הקורונה.

מציאת תרופות נגד מחלות, לפיכך, היא לא עניין שיש להקל בו ראש, ועבודות המחקר הרבות הנעשות כיום בתחום הן קריטיות להמשך ההתמודדות מול הנגיפים המידבקים.

פרופ' שי ארקין, המחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית. "הוריאנטים הקיימים היום ברחבי העולם הם נורת אזהרה עבור כולנו"

שתי עבודות מחקר חדשות של פרופ׳ שי ארקין מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית, שפורסמו במגזין המדעי Pharmaceuticals ו-Viruses מתמקדות במציאת תרופות נגד נגיפים בהסתמך על חוליה חלשה במיוחד השכיחה בנגיפים רבים – תעלות יונים.

פרופ' ארקין: "אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך"

תעלות יונים מאפשרות מעבר מלחים דרך קרומי התא (וקרומים פנימיים) ומהוות נדבך חשוב ביותר בעולם החי. תעלות היונים הנגיפיות מאפשרות לנגיף לווסת את החומציות והמליחות של סביבתו הפנימית והחיצונית, ולפיכך מהוות מרכיב חיוני במסלול ההדבקה. יתרה מכך, תעלות יונים משמשות כמטרות שכיחות ביותר בעולם הרפואה לעיכוב תרופתי. כיום משמשים חומרים המעכבים (אנטגוניסטים) או מזרזים (אגוניסטים) תעלות יונים לטיפול במספר רב של מחלות כגון מחלות ניווניות, ליפת כיסתית, סיסטיק פיברוזיס, כיפיון, אפילפסיה, הפרעות בקצב הלב, יתר לחץ דם ועוד. חשוב לציין כי תעלות יונים בנגיפים הוכחו כמטרות תרופתיות יעילות.

"נכון להיום רק סוג אחד של חוסמי תעלות מאושר כחומרים אנטי-ויראליים: התרופות האנטי-פלואו-אמינו-דאמאנטן, המכוונות נגד החלבון M2 של שפעת, זאת באמצעות חסימת פעילות הערוץ שלו. למרבה הצער, עמידות נרחבת מצד הנגיף הפכה את האמינו-אדמנטנים ללא יעילים", מוסבר במאמר המדעי.

"לפיכך, החלטנו לחפש חסמים נגד נגיף הקורונה בתעלת החלבון E. חסמים אלה עשויים להציג גישה פוטנציאלית לבלימת זיהומיות, בפרט בהתחשב בעובדה שחלבון E הוא השמור ביותר מבין כל החלבונים הנגיפיים. לדוגמה, בעוד שחלבוני הספייק של SARS-CoV-2 (נגיף הקורונה העכשווי) ו-SARS-CoV-1 (נגיף הסארס שנכחד מהעולם) זהים רק 76.2%, חלבוני E שלהם זהים בהתאמה בקירבה של 93.5%. בנוסף, חוסמי התעלות יכולים לשמש עבורנו ככלי מחקר שימושי להבהרת תפקידו של חלבון E במחזור ההדבקות הנגיפי".

כל המעכבים שנמצאו מאושרים לשימוש בבני אדם, והציפייה היא שהמשוכות הרגולטוריות יהיו פחות מכשילות ופחות קשות למעבר כדי להשתמש בהן למחקר קליני

בשני המאמרים שהתפרסמו במגזינים מובילים בעולם הווירולוגיה התמקדו פרופ' ארקין וקבוצתו בשתי תעלות בנגיף הקורונה: חלבון ה-E וחלבון 3a.

במחקר הראשון, סרקו החוקרים ספריה קטנה של חומרים המאושרים לשימוש בבני אדם על מנת למצוא מעכבים לחלבון זה, ותוצאות הסריקה הניבו שני מעכבים: גליקלאזיד - תרופה המשמשת לטיפול בסוכרת וממנטין - תרופה לטיפול במחלת אלצהיימר.

במחקר השני והאחרון, שפורסם בסוף החודש שעבר, בוצעה סריקה של ספריית חומרים רחבה יותר (2,839 כימיקלים מספריית התרופות של MedChem Express) ונמצאו קרוב לעשרה מעכבים. הגידול בכמות המעכבים שנמצאו מגדיל את הסיכוי למציאת תרופה לקורונה.

מאחר שכל המעכבים החדשים שנמצאו מאושרים אף הם לשימוש בבני אדם, יש ציפייה שכל המשוכות הרגולטוריות יהיו פחות מכשילות ופחות קשות למעבר כדי להשתמש בהן למחקר קליני.

"30% מהתרופות הקיימות היום אושרו בדרך הזאת, ביניהן כמובן התרופות הקיימות כיום נגד הקורונה או אלו שניסו לבדוק אותן לאחרונה נגד נגיף זה, דוגמת 'רמדסיביר'", מסביר פרופ' ארקין ומוסיף: "יש לשער שהחומרים שנמצאו יעכבו גם את פעילות נגיף הקורונה, כפי שניסויים שנערכו לאחרונה במעבדת ה-BSL3 באוניברסיטה העברית בירושלים אכן הראו לאחרונה".

המחקר משמעותי מאוד למציאת פתרון לוריאנטים של הקורונה עצמם. שני החלבונים בהם התמקדה קבוצתו של ארקין הם מהשמורים ביותר בנגיף - חלבון ה-E בנגיף הקורונה הנוכחי כמעט זהה לחלוטין למקבילו בנגיף ה-SARS מ-2003 (93.5%), בעוד שחלבוני ה-spike בשני הנגיפים זהים רק ב-79.5%. לפיכך ניתן לשער שכל המעכבים שהתגלו במחקר האחרון לגבי החלבון E יהיו רלוונטיים לוריאנטים החדשים של נגיף הקורונה שמתפרצים באופן תדיר.

כמו כן, בעוד שהחיסון עובד נגד המרכיב בנגיף שמשתנה בצורה תדירה ביותר, החלבונים שאותם צוות המחקר של פרופ' ארקין מצאו כמעכבים משתנים באופן הנמוך ביותר, ולכן יש תקווה שהם יהיו פעילים נגד הוריאנטים החדשים שנמצאים בשטח, שהחיסונים מגיבים אליהם פחות.

הבשורה המשמעותית ביותר של המחקרים שנעשו על ידי צוות המחקר של פרופ' ארקין היא שהפיתוח התרופתי מתקדם ומתפתח בכיוונים הנכונים. "החסם הגדול שהיה – אי זמינות של מעבדה לבדיקת החומרים באופן ישיר על נגיף הקורונה – הוסר. כיום אנחנו מסוגלים לחקור בצורה יותר טובה ולעבוד בקצב מהיר. דברים שחשבנו עליהם לפני שנה לגבי הנגיף יכולים להתברר כיום בקלות", מבהיר פרופ' ארקין, אך ממשיך להזהיר: "התחושה הכללית בארץ ובעולם היא שאם יש חיסונים, אין סיבה להמשיך לעבוד על הנגיף כי מצאנו פתרון. לצערנו, אם נסתמך על ערוץ אחד, ערוץ החיסונים, אנחנו עלולים להיות במצב שיופיעו וריאנטים חדשים שיכו אותנו שוק על ירך.

"למזלנו, אנחנו עדיין לא שם, בכל הנוגע לשוק על ירך, אבל הוריאנטים הקיימים היום ברחבי העולם הם נורת אזהרה עבור כולנו".

קבוצת המחקר מקווה לצאת בקרוב עם פרסום מחקרי נוסף, שלישי במספר, על היעילות של החומרים המעכבים נגד הנגיף כולו ולא נגד חלבון E בלבד - מהלך שעשוי לעורר עניין בקרב חברות הפארמה להתחיל בניסויים קליניים על תרופה חדשה נגד הקורונה.

נושאים קשורים:  פרופ׳ שי ארקין,  תרופה לקורונה,  מחקר ישראלי,  האוניברסיטה העברית,  וריאנטים,  19-COVID,  קורונה
תגובות