• יו"ר: ד"ר לי גולדשטיין
  • חברי ועד: ד"ר אופיר לבון
  • ד"ר נעמי גרוניך
  • פרופ' דני קורניק
  • ד"ר אילן יונגסטר
חדשות

"מונית הספיישל" שמובילה את התרופה ישירות לתא החולה

באוניברסיטת תל אביב פותחה טכנולוגיה להובלת תרופות רק לתאים הנגועים במחלה מבלי לפגוע בתאים הבריאים | הפיתוח עשוי לחולל תפנית בטיפול בסרטן ובשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים

שיטת הובלה חדשה לתרופות מבוססות-רנ"א לתת אוכלוסיית תאים של מערכת החיסון. אילוסטרציה

טכנולוגיה חדישה שפותחה באוניברסיטת תל אביב עשויה לחולל תפנית באופן הטיפול בסרטן מסוגים שונים ובשורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים: במסגרת המחקר, החוקרים הצליחו לייצר שיטת הובלה חדשה לתרופות מבוססות-רנ"א לתת אוכלוסיית תאים של מערכת החיסון המשתתפת בתהליך הדלקתי ולהתביית על התא הנגוע במחלה מבלי לחולל נזק לשאר התאים.

המחקר נערך בהובלת פרופ' דן פאר, מחלוצי פיתוח נשאי התרופות מבוססות-הרנ"א בעולם. פרופ' פאר הוא סגן הנשיא למחקר ופיתוח, ראש המרכז לרפואה תרגומית וחוקר בכיר בבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע"ש שמוניס והמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה, בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז. המחקר פורסם בכתב העת Nature Nanotechnology.

פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה בבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באונ' ת"א. "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים"

פרופ' פאר: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים בכל התאים שמבטאים את הקולטן, מבלי תלות בצורתם הנוכחית. אנחנו הוצאנו מהמשחק תאים בריאים שיכולים לעזור לנו, כלומר תאים שאינם דלקתיים, ובהזרקה פשוטה לדם להשתיק, לבטא או לערוך גן מסוים אך ורק בתאים הדלקתיים באותו רגע נתון".

במסגרת המחקר, פרופ' פאר וצוותו הצליחו להדגים את הפיתוח בחיות מודל של מחלות מעי דלקתיות כמו מחלת קרוהן וקוליטיס ולשפר את כל המדדים הדלקתיים, זאת מבלי לבצע כל מניפולציה על כ-85% מתאי המערכת החיסונית.

"על כל מעטפת של תא בגוף, כלומר על הממברנה התאית או קרום התא, יושבים קולטנים שבוררים אילו חומרים ייכנסו לתא", מסביר פרופ' פאר. "אם אנחנו רוצים להחדיר תרופה, אנחנו צריכים להתאים אותה לקולטנים המסוימים על תאי המטרה, אחרת היא תסתובב במחזור הדם ולא תעשה שום דבר. אלא שחלק מהקולטנים האלה דינמיים: הם משנים את צורתם על גבי הקרום בהתאם לסיגנלים חיצוניים או פנימיים. לראשונה בעולם, הצלחנו לייצר מערכת הובלה של תרופות שיודעת להיקשר אך ורק לקולטנים במצב מסוים, ולפסוח על שאר התאים הזהים, כלומר להוביל תרופה אך ורק לתאים שרלוונטיים כרגע למחלה".

פרופ' פאר וצוותו פיתחו בעבר מערכות הובלה המבוססת על ננו-חלקיקים שומניים, שכבר זכתה לאישוש קליני להובלת תרופות מבוססות-רנ"א לתאים. כעת, הם מנסים להפוך את מערכת ההובלה לסלקטיבית עוד יותר.

לדברי פרופ' פאר, לטכנולוגיה החדשה השלכות אפשריות על שורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים. "לפיתוח שלנו יש השלכות להמון תחומים בסרטני דם ובסוגים שונים של סרטנים מוצקים, במחלות דלקתיות שונות ובמחלות ויראליות כמו הקורונה למשל.

"אנחנו יודעים היום לעטוף רנ"א בחלקיקים מבוססי-שומן, כך שייקשר לקולטנים הספציפיים על תאי המטרה, אלא שתאי המטרה משתנים כל הזמן. הם עוברים ממצב 'קושר' למצב 'לא קושר' לפי הנסיבות. אם אנחנו נחתכים למשל, לא כל תאי מערכת החיסון שלנו עוברים למצב 'קושר', כי לא צריך את כולם כדי לטפל בחתך קטן. לכן, פיתחנו חלבון מאוחה שיודע להיקשר אך ורק למצב האקטיבי של הקולטנים בתאי מערכת החיסון".

פרופ' פאר מוסיף: "הצלחנו לסדר את מערכת ההובלה כך ששינינו את הרנ"א אך ורק של 14.9% מהתאים שהיו מעורבים במצב הדלקתי של המחלה – וזאת מבלי לגעת לרעה בשאר התאים הלא-מעורבים, שהם למעשה תאים בריאים לגמרי. על ידי היקשרות ספציפית לתת-אוכלוסיית התאים, הצלחנו לשפר את כל המדדים של הדלקת, ממשקל החיה ועד לציטוקינים הפרו-דלקתיים. השווינו את התוצאות שלנו לתוצאות של נוגדנים שנמצאים היום בשוק לחולי קרוהן-קוליטיס ומצאנו שהתוצאות שלנו היו זהות או טובות יותר, מבלי לגרום לרוב תופעות הלוואי הנלוות להחדרת נוגדנים לכלל אוכלוסיית התאים. במילים אחרות, הצלחנו להסיע את התרופה ב'מונית ספיישל' ישירות לתאים החולים".

את המחקר הוביל פרופ' פאר יחד עם ד"ר נילס דמס, פוסט דוקטורנט מהולנד, ובשיתוף ד"ר סריניבס רמישטי, ד"ר מאיר גולדשמיט וד"ר נופר ויגה, ממעבדתו של פרופ' פאר. עוד השתתפו במחקר פרופ' גייסון דרלינג ופרופ' אלן פקרד מאוניברסיטת הרווארד שבארה"ב. המחקר מומן על ידי האיחוד האירופאי במסגרת תכנית המצטיינים האירופאית (ERC).

נושאים קשורים:  פיתוח ישראלי,  אוניברסיטת תל אביב,  הובלת תרופות,  חדשות,  מחקר ישראלי,  פרופ' דן פאר
תגובות