עד כה, אין הסכמה חד משמעית לגבי ההשפעה של הפרעת נשימה חסימתית בשינה (OSA – obstructive sleep apnea) על אירועים קרדיווסקולריים המופיעים מאוחר יותר, בחולים עם תסמונת כלילית חריפה. מטרת החוקרים הייתה להעריך באופן שיטתי את הקשר בין OSA שקיימת ברקע לבין אירועים קרדיווסקולריים שליליים, בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שאובחנה לאחרונה, באמצעות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במאגרי המידע PubMed,יEMBASE ו-Cochrane אחר מחקרים שפורסמו עד ה-1 במאי 2020 ודיווחו על קשר אפשרי בין OSA לאירועים קרדיווסקולריים, בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שאובחנה לאחרונה. התוצאים העיקריים היו מכלול של תמותה מכל הסיבות או תמותה כתוצאה מאירועים קרדיווסקולריים, אוטם שריר הלב חוזר, שבץ מוחי, רה-וסקולריזציה חוזרת או אי ספיקת לב. החוקרים ערכו אנליזה מאוחדת באמצעות מודל השפעות אקראיות. כמו כן, ערכו אנליזה של תתי קבוצות, אנליזת רגישות והטרוגניות והערכה של הטיות פרסום.
החוקרים זיהו 10 מחקרים עם סך של 3,350 נבדקים. הם מצאו כי נוכחות של OSA הייתה קשורה לעלייה בסיכון לפתח אירועים קרדיווסקולריים שליליים בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שאובחנה לאחרונה (יחס סיכונים של 2.18, רווח בר-סמך 95%: 1.45-3.26, P <0.001, I2 = 64%). החוקרים הסבירו את ההטרוגניות בין המחקרים באופן חלקי על ידי נוכחות של מחקרים רב-מרכזיים (9 מחקרים במרכז יחיד, יחס סיכונים של 2.33, רווח בר-סמך 95%: 1.69-3.19, I2 = 18%). בנוסף, החוקרים דיווחו כי ה-I2 ירד באופן דרסטי מ-64% ל-18%. לבסוף, נמצא כי נוכחות של OSA הגדילה באופן מובהק את ההיארעות של רה-וסקולריזציה חוזרת (ב-8 מחקרים) ושל אי ספיקת לב (ב-6 מחקרים), בחולים עם תסמונת כלילית חריפה שאובחנה לאחרונה.
החוקרים הגיעו למסקנה כי חולים עם OSA ברקע, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אירועים קרדיווסקולריים לאחר שמפתחים תסמונת כלילית חריפה. הם סבורים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבחון את הטיפול ב-OSA בחולים עם תסמונת כלילית חריפה.
מקור: