חדשות

מחקר ישראלי: קנאביס רפואי עלול לפגוע בהצלחת אימונותרפיה בחולי סרטן

צריכת קנאביס על ידי חולי סרטן בשלב מתקדם מקלה אמנם את תסמיני המחלה ותופעות הלוואי, אך חוקרים מ"העמק" ומהטכניון מצאו כי הקנאביס גם מדכא מרכיבים במערכת החיסונית המופעלים באימונותרפיה

שיקול הדעת של הרופא המומחה המטפל בעניין מתן קנאביס רפואי יכריע. צילום: אילוסטרציה

מחקר שהובילו ד"ר עידן כהן ופרופ' גיל בר סלע מהמחלקה האונקולוגית בבית החולים העמק בעפולה והפקולטה לרפואה  בטכניון, יחד עם פרופ' דדי מאירי מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, מציע לשקול בקפידה צריכת קנאביס רפואי בהקשר לטיפולים אימונותרפיים. המחקר שנתמך על ידי האגודה למלחמה בסרטן פורסם בחודש שעבר ב-Cancers.

מקובלת הדעה כי צריכת קנאביס רפואי על ידי חולי סרטן בשלב מתקדם מקלה את תסמיני המחלה שלהם ותופעות הלוואי, אך מתברר שהיא עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה של הטיפול האימונותרפי שהם מקבלים.

האימונותרפיה מסייעת למערכת החיסונית של החולה לזהות ולתקוף תאים סרטניים. הטיפול האימונותרפי נכלל כיום בקבוצת הטיפולים מכוונני סרטן (Targeted therapy) או בשם האחר: טיפול ממוקד מטרה או טיפול ביולוגי. בניגוד לכימותרפיה הפועלת על כל תאי הגוף שמתחלקים בקצב מהיר, בין שהם ממאירים ובין שלא, התרופות האימונותרפיות פועלות על חלבונים ספציפיים במעטפת תאי המערכת החיסונית ותאי הגידול הממאיר PD1 ו-CTLA4 וגורמות לחשיפת תאי הגידול הסרטני לפעילות הטבעית של המערכת החיסונית.

במחקר שותפו 102 חולי סרטן מתקדם שהתחילו בטיפול אימונותרפי, מתוכם 68 לא צרכו קנאביס ו-34 צרכו. תוצאות המחקר הראו שצריכת קנאביס הפחיתה בתופעות הלוואי הקשורות לטיפול, אך נמצאה גם התאמה בין השימוש בקנאביס לקיצור הזמן עד להחמרת מצב המחלה, לצד ירידה דרמטית בהישרדות הכללית של החולים.

המחקר הנוכחי איננו חסר מגבלות ובוצע על מספר קטן של חולים. ממצאיו מחזקים למעשה תוצאות מחקר רטרוספקטיבי שנערך ב-2014, גם הוא בהובלת פרופ' בר סלע.

פרופ' בר סלע: "מחקר מעבדתי הצביע על כך שקנאביס מדכא מרכיבים במערכת החיסונית המופעלים על ידי אימונותרפיה. גם סטרואידים מדכאים את המערכת החיסונית. לכן, קיימת ההמלצה שלא להתחיל בטיפול אימונותרפי אם נוטלים סטרואידים במינון בינוני ומעלה באופן קבוע. כנראה לא מדובר בהכרח באותו מנגנון, אבל ייתכן שכדאי לתת המלצה דומה גם לגבי קנאביס. אם בנקודת ההתחלה של הטיפול באימונותרפיה, הגוף נמצא תחת השפעה של קנאביס, המערכת החיסונית כנראה מדוכאת באיזושהי רמה והצלחת הטיפול האימונותרפי עלולה להיפגע".

שני הפרמטרים שנמדדו במחקר היו זמן עד התקדמות מחלה (Time to Tumor Progression – TTP) – שהוגדר כזמן מתחילת הטיפול באימונותרפיה מסוג מעכב נקודת בקרה חיסונית ועד להתקדמות מחלה או מוות. ה-TTP החציוני בקבוצת מטופלים שהשתמשה בקנאביס במקביל לטיפול האימונותרפי (34 מטופלים) עמד על 3.4 חודשים לעומת 13.1 חודשים בקבוצה שלא השתמשה בקנאביס (68 מטופלים).

פרמטר נוסף היה הישרדות כללית (Overall Survival – OS) והוגדר כזמן מתחילת הטיפול ועד למוות מכל סיבה. לאחר זמן מעקב של שבעה חודשים לפחות, ה-OS החציוני למשתמשי קנאביס עמד על 6.4 חודשים לעומת 28.5 חודשים בקרב חולים שלא השתמשו בקנאביס.

נושאים קשורים:  קנאביס רפואי,  אימונותרפיה,  חולי סרטן,  מחקר,  האגודה למלחמה בסרטן,  חדשות,  ד"ר עידן כהן,  פרופ' גיל בר-סלע,  פרופ' דדי מאירי
תגובות
אנונימי/ת
08.09.2020, 11:33

מחקר מעניין וחשוב, רק ששתי הקבוצות בעלות שוני מדהים!
81% ממטופלי הקנאביס נכנסו למחקר עם גרורות בכבד אל מול 19% שלא טופלו בקנאביס. סטייג' 4 שמגיע לכבד בהכרח ישפיע על הOS.
בקבוצה ללא קנאביס 40% הם חולי סרטן העור!
ולסיום, קו הטיפול האימונותרפי הגיע לרוב חולי הקנאביס כקו שני (76%) ולא ראשון.
תראו לנו את המנגנון הביוכימי בו תרכובות הקנאביס פוגעות במערכת החיסון, לא רק משחקים סטטיסטיים

08.09.2020, 13:28

בהמשך לתגובה של האנונימי , קראתי גם אני את המאמר. לדעתי זהו מחקר שהוא לא פחות ממסוכן. כי הוא מראה הארכה בוהקת לטיפול באימונותרפיה למי שלא משתמשים בקנאביס, וזה עיקר התוצאה. אלא שמה שהוא מראה באמת, זה יתרון הישרדות מובהק למי שמקבל טיפול אימונותרפי בקו ראשון, לעומת מי שמקבל טיפול בקו שני. ההבדל הזה בין הקבוצות הוא מובהק בין קבוצות המחקר בשלב איסוף החולים.
אגב למי שהשתמשו בקנאביס - היו פחות תופעות לוואי.

מחקר זה מראה באמת שחולים אשר נזקקים לטיפול מקו שני, הם באופן סטטיסטי קשים יותר (משום שהם עברו כבר טיפול ראשון ללא הצלחה). הם ישתמשו יותר בקנביס משום שהם קשים יותר וכאובים יותר. לא משנה איזה טיפול הם יקבלו - הם יחיו פחות מחולים המקבלים טיפול בקו ראשון.
מחקר פרוספקטיבי שאינו מקצה את הטיפול הנבדק ראנדומאלית - חשוף תמיד להטיות קשות, ובדרך כלל מסקנותיו אינן שוות את הנייר עליו הן נכתבות, והוא אינו טוב יותר ממחקר תצפיתי.
ואנו הרי יודעים שאפילו מחקר עם טיפול רנדומאלי לא תמיד מספיק, ועל מנת להתגבר על הטיות הסוגסטיה ואפקט הפלסבו, רצוי שיהיה כפול סמיות...

מחקר זה מצטרף לרצף מחקרים מרובים, שכל תפקידם הוא לפגוע בטיפול זול ויעיל, עם תופעות לוואי מועטות וקלות באופן סטטיסטי, ושלא ניתן להפיק את החומר הפעיל ממנו במעבדות, אלא בדרך הטבע (לגדל את הצמח). ..