קורונה בישראל

את מי להנשים? בהר"י מסתייגים מנייר העמדה לתיעדוף מונשמים חולי קורונה

יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי דורש לשנות הקריטריון המבוסס על ניידות, מוגבלות או יכולת לעבוד | גם יו"ר איגוד הפנימאים מתנגד: "העמדה לפיה נכות או יכולת תפקודית יהיו שיקול כלשהו את מי להנשים אינה אתית"

מרכזי חמצן ואנרגיה יוקמו במרחבים מוגנים לצורך הטענת מכונות הנשמה ומכשור רפואי צילום: אילוסטרציה

שניים מבכירי ההסתדרות הרפואית, היו"ר פרופ' ציון חגי ויו"ר האיגוד לרפואה פנימית פרופ' אבישי אליס, הודיעו הבוקר (ב') כי הם מסתייגים מטיוטת נייר העמדה העוסק בסוגיית העדיפויות למתן הנשמה במצב קיצון. על נייר העמדה בן 16 העמודים עבדה ועדה שבה חברים נציגים ממשרד הבריאות, המועצה הלאומית לביו-אתיקה וכן הלשכה לאתיקה של הר"י וזו התחלקה לוועדות משנה שטיפלו בהיבטים רפואיים, משפטיים וגם הלכתיים-דתיים הנוגעים לסוגיה הרגישה הזאת.

המסמך הופץ לשימוש כל מתקני השירות הרפואיים בישראל, במטרה להנחות ולהקל על הצוות המטפל בקבלת החלטות לגבי טיפול פרטני, כאשר העומס הרגשי עלול להיות מכביד מדי.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, מסר: "כרופא וכיו"ר הר"י אני מסתייג באופן ברור מכל התייחסות לאפליה בין מטופלים. כל התייחסות שאיננה רפואית-מקצועית אסור לה שתהיה חלק מהשיקולים בבואנו לתת טיפול רפואי.

קריטריונים לתיעדוף להנשמה / טיפול נמרץ. מתוך מסמך ההנחיות

"אסור שישתמע ואפילו ברמז הדק ביותר שאנחנו מוכנים לקבל קריטריון המבוסס על ניידות ועל מוגבלות או על יכולת לעבוד ושהוא יהווה בסיס או משקל לזכאות לטיפול כזה או אחר. הדבר נוגד את הערכים שלנו כרופאים.

פרופ' ציון חגי, יו"ר הר"י. הורה להחזיר את טיוטת נייר העמדה למשרד הבריאות. צילום: ביה"ח קפלן

"חשוב לציין שרופאים פועלים לילות כימים להצלת מטופלים. כאשר מדובר במטופלים עם מגבלות או בקבוצות סיכון, הטיפול בהם מחייב אותנו ליתר תשומת לב וחלילה שמישהו יחשוב שהם נטל או פחות חשובים.

פרופ' חגי הורה להחזיר את טיוטת נייר העמדה למשרד הבריאות על מנת לקיים דיון חוזר ולבצע את התיקונים הנדרשים.

פרופ' אליס מסר בתגובתו: "המסמך הפנימי של משרד הבריאות והר"י, המתייחס לתיעדוף מונשמים החולים בקורונה, אינו מקובל עלינו. אנו, הרופאים הפנימאים, מקבלים כל ימות השנה וגם בימים אלה החלטות הנוגעות בחיי החולים, במחלקות הפנימיות ובמחלקות הקורונה. החלטותינו מבוססות על שיקולים רפואיים ומקצועיים. העמדה לפיה נכות או יכולת תפקודית יהיו שיקול כלשהו את מי להנשים אינה אתית ומעולם לא היתה חלק ממערך השיקולים של הרופאים הפנימאים".

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית. "תמוה בעינינו שמשרד הבריאות והר"י לא מצאו לנכון להתייעץ עימנו בנוגע לסוגיות מהותיות אלו"

בנוסף ציין פרופ' אליס כי "תמוה בעינינו שמשרד הבריאות והר"י לא מצאו לנכון להתייעץ עימנו בנוגע לסוגיות מהותיות אלו ואחרות של טיפול בחולים, כמו הנשמות, למרות שאנחנו הרופאים נמצאים בחזית ניהול ותפעול מחלקות הקורונה. זהו עניין אתי של מוסריות, חמלה ושיקול דעת מקצועי ואנושי. אנו מתמודדים איתו ביום-יום, גם בשגרה, ואנו הרי נהיה אלה שנצטרך, ממילא, לקבל החלטות ולבצען במחלקות הקורונה".

בראש המסמך הנושא את הכותרת "תיעדוף חולים קשים בתקופת מגיפת הקורונה", שתוכנו עורר סערה לאחר שהופץ לצוותי רפואה ועתה מוגדר רק כטיוטת נייר עמדה, חתומים שלושה: הפרופ' הרב אברהם שטיינברג מ"שערי צדק" ופרופ' אפרת לוי-להד, שניהם יושבי הראש המשותפים של המועצה הלאומית לביו-אתיקה וכן ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י. כמו כן מופיעים בו שמותיהם של כל 26 חברי ועדות המשנה השונות. הוועדה לנושא התיעדוף הוקמה ב-2 באפריל.

"המצב הנוכחי", נכתב במסמך, "שבו ניתן טיפול לכל מי שזקוק לו ללא מגבלות, חייב להימשך כל עוד לא הכריז משרד הבריאות שמערכת הבריאות הגיעה לאי ספיקה, שאז – ורק אז – יחולו הכללים הרפואיים, האתיים, המשפטיים והדתיים המפורטים בנייר עמדה זה.

"נייר עמדה זה בא לתת מענה רפואי, אתי, חברתי, משפטי והלכתי-דתי אם וכאשר ייווצר חלילה מחסור משמעותי באמצעים ובכוח אדם לטיפול בכל החולים שיזדקקו לטיפול נמרץ ולהנשמה – בין ביחידה לטיפול נמרץ ובין במחלקה רגילה, ועקב כך ייווצר הצורך לתיעדוף בין חולים שונים. תיעדוף זה כרוך כאמור בהחלטות קשות, אך חשוב להבין שעצם ההזדקקות לטיפול נמרץ ולהנשמה מלמדת על חומרת מצבו הרפואי של המטופל".

עוד צוין במסמך כי המידע הנוכחי על חולי קורונה מלמד שלמרבה הצער מרבית הנזקקים להנשמה אינם צפויים להחלים גם אם יונשמו. המנדט שניתן לוועדה זו על ידי משרד הבריאות הוא לדון בשאלת ההקצאה של אמצעים מצילי חיים וכוח אדם מיומן במקרה שייווצר חוסר באמצעים אלה. "לפיכך", צוין, "נייר העמדה מתייחס אך ורק לשאלה זו בהקשרה הרחב, ולא למכלול הנושאים הנובעים ממצב החירום בגין מגיפת הקורונה".

ההנחיות אינן מתייחסות למצב שבו אין מחסור באמצעים ובכוח אדם מיומן להצלת חיים, אלא למצב קיצון שבו יתהווה מחסור "אם וכאשר ובתקווה שלא יתרחש כלל", נאמר בו.

נושאים קשורים:  מונשמים,  נגיף הקורונה,  טריאג',  פרופ' ציון חגי,  ד"ר תמי קרני,  פרופ' אבישי אליס,  תיעדוף חולים,  הר"י,  חדשות,  19-COVID
תגובות
20.04.2020, 18:46

אני מבי שמבקשים רק התיחסות רפואית מקצועית. לו יהי. ובכן יש שני חולים, ומכונת הנשמה אחת בלבד. מה אומרים השיקולים "הרפואיים מקצועיים"? יש בכלל שיקולים כאלו במקרה זה? כל עוד לא מבהירים מה כן, ורק תוקפים את חות הדעת (שעדיין לא הגיע זמנה, ונקוה שגם לא יגיע לעולם) זה לא נראה רציני במיוחד.

אנונימי/ת
23.04.2020, 18:50

צודק.
למראית עין, התוקפים ביקשו לעצמם סיבה להשמיע את דברם.
ואולי "נעלבו" שלא נכללו בצוות המאוד מרשים של חברי הוועדה?

אז מה? ההחלטות האותיות של הלישכה לאתיקה אינן אתיות ?שאלות של תנועתיות ליכולת נפשית ? ומתי נגיע לגבול שלא מטפלים במי שאת יותר לאט כי היכולות שלו יותר גרועות ? טוב שיש עוד אנשים בהר"י בעיניים להם ויכוחים להבין מהו ראוי וצודק.
יד לבטל מיד החלטה זאת

אנונימי/ת
20.04.2020, 19:04

1. באמת לא ברור מהם שיקולים רפואיים מקצועיים בהקשר זה.
2. באשר לטענה שלא שתפו, הרי רופאים רבים כולל יו"ר ועדת אתיקה של הר"י שותפו בניסוח ההמלצות אז מה בדיוק טענת השיתוף ? האם היו צריכים לשתף רופא מסויים ולא רופא אחר ?

20.04.2020, 19:53

ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון כולל ההתשה ויום כיפור הייתי בתפקידי מפתח בבתי חולים שדה צבאיים. במלחמת יום כיפור הו ימים שבהם גלי הפצועים המאסיביים הכריחו את הצוות לתעדף את קדימות הטיפול ולהביא בחשבון לא רק את חומרת הפציעה אלא גם את סיכויי השרידות ואת האפשרות שהקצאת ה משאבים הנדרשת תגרום לחסר שיפגע בפצועים אחרים.רופא נגרש לפעמים לקהל החלטות בתנאי מחסור כאשר הוא נאלץ לבחור בין המוסר האונטולוגי לתועלתני. כבעל ניסיון בתנאים כאלה נאלצתי לצערי לבחור במקרים ספורים בין שתי הגישות. בחרתי בתועלתנית ואני שלם עם כך לחלוטין. יתר על כן אני מודיע בזה כי אם אזדקק להנשמה והרופא המטפל בי יאלץ לבחור לטפל בי או באדם צעיר אני אתנגד לכך שיעדיפו אותי.

אנונימי/ת
20.04.2020, 19:34

נייר עמדה שקול ומאוזן, אשר בא לתת מענה וגיבוי משפטי לצוות רפואי במצב קיצון של מחסור חמור במשאבים. ההתנגדות להנחיות הנ"ל - זה פופוליזם זול והתייפיפות בפני התקשורת.
במצבים רבים נדרש לתעדף חולים מבויימים על פני האחרים: אירוע רב נפגעים, אסונות טבע, מלחמות. המשותף לכל במצבים האלה - מחסור בציוד וצוותים רפואיים יחסית לכמות נפגעים. אף אחד לא קורא למנוע טיפול רפואי כלשהו מ-"נזקנה במסדרון" במצבי שגרה. מודגש במסמך בצורה ברורה ונחרצת שהוא מיועד למצב אפוקליפטי של אי-ספיקת מערך האשפוז מול אלפי חולים קשים רבים בו זמנית.
הקו המנחה העיקרי בנייר העמדה- הקצאת משאבים לחולים עם סיכויי הישרדות יותר גבוהים, וכך ראוי לעשות.

אנונימי/ת
23.04.2020, 08:06

לגמרי מסכימה, די עם פופוליזם

אנונימי/ת
20.04.2020, 22:19

מה אפשר לצפות מטקסט באתיקה שאחראית עליו כירורגית שד? האם יש מישהו שהיה מסכים לעבור כריתת שד על ידי ד״ר לפילוסופיה?
רק במדינת ישראל ניהול תחום האתיקה שמור לרופאים שהתעייפו מלטפל באנשים ובזכות קומבינות סידרו לעצמם תפקיד בהר״י כראשי לשכת האתיקה. מורשת רכס העלובה ממשיכה עם קרני. הגיעה השעה לתקן גם את המחדל הלא-אתי בעליל הזה.

אנונימי/ת
23.04.2020, 18:53

אתה אולי לא שמת לב, אבל חוץ מ"כירורגית השד" שמכעיסה אותך, חברים בוועדה אנשים שאתיקה היא מטה לחמם והחלטות טריאג' הן לחם חוקם כמעט מדי יום.
הרף.
המסמך מרשים וראוי!

אנונימי/ת
20.04.2020, 23:42

אז איך הפרופסורים הפופוליסטיים מציעים לבחור איזה אדם יונשם ואיזה לא יונשם? מה הקריטריונים הברורים/תרשים הזרימה החלופי שהם מציעים? כלון ושום דבר. בקיצור אם אין לכם אלטרנטיבה ראויה אל תפצו פה כדי לגרוף כמה לייקים...החלטות קשות לעולם לא יפתרו על ידי נוסחה חד משמעית וברורה, זה טבען של דילמות אתיות. טוב עשו שהוציאו את המסמך הזה.

21.04.2020, 05:55

אני חושבת על הרופאים שמטפלים עכשיו בחולי קורונה וחושבים, אבל רגע, אם אני אדבק במחלה ואבריא, אבל אשאר עם פגיעה משמעותית זה ישים אותי בקבוצת האנשים בעדיפות נמוכה לקבלת טיפול. אז אולי אני עושה טעות כשאני מסכן את עצמי עכשיו?
אני חושבת על החיילים במלחמה הבאה שיצטרכו לסכן את החיים שלהם בשדה הקרב וישאלו את עצמם ומה אם אהפוך לנכה כתוצאה מפגיעה קשה?
אלה לא שאלות תיאורטיות. בין האנשים שנמצאים בעדיפות שנייה ואולי גם שלישית ישנם רופאים שחלו בגלל עבודתם וחיילים שנפצעו בשדה הקרב.
השאלה האם יש טעם לעשות אינטובאציה לאדם שסיכוייו להחלים קלושים וזו תהיה רק הארכה של סבל היא שאלה לגיטימית תמיד.
יש גם לא מעט חלופות טיפוליות. אפשר עדיין לטפל בו ואולי אפילו להציל את חייו בדרכים אחרות.
יש גם הבדל, אם בזמן קטסטרופה נאלצים לעשות החלטות קשות או שמחליטים אותן מראש בצורה קרה.
תיעדוף של חולים על ידי רופאים (ובצוות הזה ישבו רופאים) זה דבר פסול ואסור שיהיה לו מקום בשום מצב, פרט לסיטואציה של קטסטרופה מוחלטת שבה אין ברירה.

אנונימי/ת
23.04.2020, 19:02

דר' הרן,לא ניכר שטרחת בכלל לקרוא את המסמך,
אעזור לך:
1. קריטריון מגבלה תפקודית,
מתייחס למצב ***לפני המחלה***.
ולכן הדילמה התיאורתית שאת מפרטת אינה רלוונטית לנייר העמדה.
2. נאמר בנייר שהוא בא לענות על שאלות שיעלו רק בתרחיש קיצון = לפי הניסוח שלך "סיטואציה של קטסטרופה מוחלטת שבה אין ברירה.".
3. במצב כזה טוב אם ההחלטה תהיה בידי צוות המונה 4 אנשים וכולל **גם** רופא, גם איש סיעוד גם איש אתיקה וגם איש דת. מאוזן ומולטידיסיפלינארי יותר מזה???

21.04.2020, 07:39

גיל מתקדם אינו מופיע כלל בתרשים זרימה? כל פנימאי/רופא טיפול נמרץ יודע שהנשמה ממש לא מצילה ולא תורמת דבר חוץ מסבל לחולים בני 85 + שקרסו עד כדי ההחיאה והנשמה - אפילו שהיו בריאים ועצמאים טרם הארוע..
כמובן גם עניין התיפקוד הוא קריטי אך רק כאשר מחובר לגיל מתקדם ומחלות רקע ! אחרת צודקים פרופ אליס וחגי - נייר אמדה שנכתב על ידי מומחים לאטיקה לא נראה אטי...
בימים הרגילים השאלה את מי להנשים ואת מי לא - אינה שאלה אטית אלא שאלה רפואית של נזק/תועלת למטופל. נראה לי שכך זה אמור להיות גם במצב קיצון - רק ״בשחור לבן״ בלי תחום ה״אפור״

21.04.2020, 08:06

קראתי את נייר העמדה במלואו (כ-53 עמודים), ולא רק את תקציר המנהלים שלו. מתייחס למתאר בו קיימת מגבלה בזמינות משאב חיוני בטיפול בחולה - מנשם, עמדת טיפול נמרץ או צוות רפואי חיוני ורק למתאר זה.
הרשום לגבי דרגה תפקודית מתייחס ל-Performance Score כמדד ל-Frailty כמדד לסיכוי של החולה להגמל מההנשמה ולהחלים מהמחלה.
הכתוב בנייר העמדה אינו שונה משמעותית מהנעשה יום יום בבתי החולים (ובעיקר בתקופת העומס בחודשי החורף) לגבי Triage לקבלה לטיפול נמרץ. הוא בא לתת כללים ברורים יותר למצב לפיו חולה קשיש וסיעודי עם דלקת ריאות לא יונשם או שיונשם במחלקה הפנימית ולעומתו חולה בן 50 עם דלקת ריאות דומה יונשם ויימצא לו מקום ביחידה לטיפול נמרץ.
נייר עמדה ראוי, שנכתב על ידי צוות אנשים מרשים מתחומים שונים הנוגעים לנושא.
פעם ראשונה שבמקום מכבסת המילים של "שוויון" מתווים תהליך שמאפשר לעשות חלוקה של משאב מוגבל בצורה שקופה ומוסדרת.
יישר כח.
ד"ר יצחק כהן, רופא מרדים.

21.04.2020, 09:38

לפני כ 50 שנה, אנו הנפרולוגים התבקשנו ע"י משרד הבריאות להכין הנחיות לקבלת חולים עם אי ספיקת כליות לטיפול בדיאליזה. אז לא היו מספיק מכשירים אבל תשובתנו הייתה שיש רק אינדיקציה אחת לקבלת חולה לדיאליזה וזו אי ספיקת כליות סופנית. התנגדות שלנו הצליחה והיום כל חולה הזקוק לטיפול מתקבל. המצב הנוכחי דומה ועל שלטונות הבריאות לספק את אמצעי הטיפול ולא לבקש מהרופאים לקבוע הנחיות. על כל רופא להחליט באופן עצמאי אם החולה מתאים לטיפול או לא.

אנונימי/ת
21.04.2020, 10:09

לאן הגענו? היום , ביום השואה אנו , רופאים ישראלים מתווכחים על ״סלקציה? ״
לאן הגענו?

אנונימי/ת
23.04.2020, 19:07

עדיף להטיל מטבע נכון?
הבעיה בתרחיש הקצה:
א. ריבוי חולים
ב. מיעוט משאבים
אם את/אתה רופא הסיטואציה לא זרה לך והיא נלמדת ומיושמת במקצועות הטראומה:
במילה אחת: TRIAGE!
ואם מחוייבת העדפה יש לעשותה בצורה מקצועית ממש כמו שמפורט במסמך במטרה אחת:
הצלת חיים!
ולא כמשתמע מדבריך וההשוואה שבהם לימי הנאצים.
ראויה התנצלותך.

אנונימי/ת
21.04.2020, 10:27

שוב יד אחת לא יודעת מה השנייה עושה.
איך תמר קרני בתפקידה כיושבת ראש הלשכה לאתיקה של הר"י ממליצה משהו ללא ידיעת יו"ר הר"י. הרי לא פנו אליה להשתתף בוועדה ככירורגית שד אלא כעלה תאנה "נציגת" הרי.
זהו המנגנון שצריך לדאוג לנו לרופאים מבחינת רמה מקצועית (התמחות ובחינות) ונושאים כלכליים של הסכמי עבודה.

ירושלים 21.4.2020
לכבוד,
שר הבריאות, מר יעקב ליצמן
ירושלים

מכובדי השר,
בזעזוע אישי ומקצועי קראתי את נייר העמדה בנושא: "תיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה", תוצר עבודתה של ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של הר"י ולמשרד הבריאות.

אני מקווה ומבציר בך להתנער מיידית ולגנוז נייר עמדה זה, אשר פורסם בעודך עם רעייתך מחלימים מפגע נגיף הקורונה.

אורכו של המסמך והרשימה המכובדת מאוד של מחבריו – אינם, ואסור להם, שיכפו על הכללים החדשים להצלת חיים וטיפול רפואי, המוכתבים בנייר עמדה זה. קבלתם של הכללים בנייר העמדה שומטת באחת את היסודות החשובים ביותר עליהם מושתת מקצוע הרפואה, תגרום נזק בלתי הפיך לחינוך רופאים ואחיות והיא עומדת בסתירה גמורה לציווי היהודי העליון של פיקוח נפש קידוש החיים.

כרופא, כמנהל רפואי וגם כמי שחווה על בשרו את אימת השואה, אינני יכול לקבל או להסכים לעמדה המכתיבה סלקציה בתיעדוף הנשמת חולים שלא על פי קריטריונים רפואיים בלבד – גם בעת חירום.

נייר עמדה הקובע שקריטריונים לא רפואיים, אלא רמת נכות או יכולת תפקודית - יהיו שקולים לגיטימיים את מי להנשים – חובה עלינו לדחותו על הסף.

במדינת ישראל גם הגרועים שבשונאינו טופלו ומטופלים תמיד על פי שיקול רפואי בלבד כפי שיעידו רופאי חדרי מיון בעשרות הפיגועים והמלחמות שידעה הארץ
הקריטריונים הבאים להעדפה – סלקציה – מוצגים בנייר העמדה:
העדפה ראשונה (1) - אדם בעל יכולת בתפקוד מלא.
העדפה שנייה (2) - אדם שאינו מסוגל כלל לעבוד
העדפה שלישית (3-4)- אדם מרותק למיטה/ כיסא אשר צריך עזרה רבה.

שמחתי לקרוא את הסתייגותו הנחרצת של יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' חגי ציון מנייר העמדה ואני מקווה שהציבור בכללו יסתייג ממנו ויצטרף לקריאה למנוע קבלתו הרשמית.
בכבוד רב,

פרופ' יוסף שנקר

22.04.2020, 08:22

סלקציה זה ספרטה (שם השליכו תינוקות חלשים)
סלקציה זה תורת גזע , eugenics וגחמות לאומניות במשטר טוטאליטרי.
הטריאז' מתבסס לעומת זאת על תפיסת מציאות משתנה - בין הכישורים החיוניים ביותר לעוסקים במקצועות הרפואה הקריטית.
יסודו של הטריאז' - במיוחד באסונות טבע ומלחמה - הוא בפער בין משאבים לנחשולים של פצועים וחולים.
ממליץ לקרוא מה שאיציק כהן קלינאי בכיר וחוקר , שעבד באיכילוב ועוד וכיום מנהל יחידה ב'שיבא' , כתב לעיל.

22.04.2020, 14:22

ישראל צריכה להצטיין בכך שפה נלחמים על כל חולה, ולא להגיע למצב שצריך לבצע החלטה כזאת.
צריך שלא יהיה בכלל נייר עמדה כזה מראש .
במקום לחשוב בכוון הזה צריך שהמדינה תגייס את המשאבים העצומים שיש לה לבטחון תייצר קצת פחות טנקים וטילים , ותקנה פחות מטוסים ותדאג יותר למכונות הנשמה ולהכשרת צוותי רפואה כבר עכשיו.

אנונימי/ת
22.04.2020, 16:54

אתה מנותק. אין שום הבדל מכללים לניהול אירוע רב נפגעים, והכללים ידועים מראש.

22.04.2020, 23:16

אני הבעתי את דעתי נגד המלצות הוועדה באמצעי תקשורת שונים ובקיצור המתחייב מן הנסיבות.
כללי היסוד שהמסמך מציג הם מבולבלים, סותרים אלה את אלה.
העקרונות נותנים מקום לאפליה מטעמי גיל באשר הוא הגיל הכרונולוגי, גם בלי זיקה לשיקולים רפואיים היכולים להיות מושפעים מהגיל.
ההנחיות מסתמכות על מדרג בתחומי התפקוד. זה לא צריך לעניין אף אחד מאיתנו שהמדרג הזה הוא חלק ממדד אחר שבא לתעדף. כל מדד שביסודו נמצא מדרג כזה הוא בלתי נסבל.
המסמך הזה לא בא בחשבון בתור המלצות שמדינה דמוקרטית יכולה לאמץ.
והערה על טריאג': בנסיבות של שדה הקרב השיקולים הם שונים מן הנסיבות של טיפול בבית חולים בתנאי מחסור במשאבים. בשדה הקרב ישנם גם שיקולים של טיפול שיעזור לחייל הפצוע לחזור לפעילות המבצעית המתנהלת. אין לזה מקבילה בסוגיית הקורונה.

אנונימי/ת
23.04.2020, 07:37

פרופ' אסא כשר, סתם שתדע. גם בשגרה (ללא קשר לקורונה) היחס שיקבל צעיר בריא בן 18 שחולה במחלה המסכנת את חייו שונה מהיחס שיקבל בן 78 עם מחלות רקע. גם ללא קשר למחסור במשאבים.
אם אתה חושב שנלחמים על חייהם באותה נחישות - אתה ממש טועה. כמו כן יש השפעות של פקטורים אחרים שכביכול לא אמורים להיות רלוונטים כגון אם מדובר בערירי או שמדובר במישהו שבן משפחה נמצא איתו באופן קבוע

11.05.2020, 20:35

תודה לך על העדכון. דבריך הם חדשות רעות ומזעזעות מכל בחינה, החל באתיקה רפואית, עבור במוסר וכלה בחוק

אנונימי/ת
23.04.2020, 01:47

אם זה יתבצע אז אין מניעה להמתות חסד מהמבקשים בעתיד
לפי הרשתות יש רמזים ש"הסלקציה" כבר קיימת.
אולי אלו חולים שלא רוצים החיאה

23.04.2020, 21:40

מסכים שמדובר במסמך לא ראוי לחלוטין.לא צריך להמציא את הגלגל.עקרונות הטריאז' בארוע רב נפגעים תקפים גם כאן.יש לתת עדיפות למי שסיכוייו לשרוד גבוהים יותר.אין מקום לשום תוספת.

אנונימי/ת
28.04.2020, 09:41

בתגובתו של פרופ׳ אליס נכתב:
״במצב הנוכחי שבו ניתן טיפול לכל מי שזקוק לו ללא מגבלות, חייב להימשך כל עוד לא הכריז משרד הבריאות שמערכת הבריאות הגיעה לאי ספיקה, שאז – ורק אז – יחולו הכללים הרפואיים, האתיים, המשפטיים והדתיים המפורטים בנייר עמדה זה.״
אז מה בעצם חידשה התגובה של הר״י???
בפסקה המצותתת מובהר שיגיע רגע בו ייושמו המלצות הועדה לתיעדוף ושוב אנשים עם מוגבלויות יהיו בקצה השרשרת