• יו"ר: ד"ר לי גולדשטיין
  • חברי ועד: ד"ר אופיר לבון
  • ד"ר נעמי גרוניך
  • פרופ' דני קורניק
  • ד"ר אילן יונגסטר
סרטן שחלות

האם לשימוש במשככי כאבים יש קשר לפרוגנוזה של סרטן השחלות?

החוקרים הראו ששימוש בכל אחד מסוגי משככי הכאבים לפני האבחון בסרטן השחלות ושימוש בפראצטמול לאחר האבחון, לא קשור באופן חיובי לשרידות ספציפית הקשורה לסרטן השחלות

05.09.2018, 17:22
אספירין (אילוסטרציה)
אספירין (אילוסטרציה)

סרטן השחלות הוא הגורם החמישי בשכיחותו לתמותה כתוצאה ממחלת הסרטן בקרב נשים בארה"ב. במחקר הנוכחי החוקרים ניסו לקבוע האם חשיפה למשככי כאבים נפוצים, מחוץ להמלצות הטיפול, משפיעה על הפרוגנוזה של מטופלות שאובחנו בסרטן השחלות.

מחקר ה-NHSי(Nurses' Health Study) ומחקר ה-NHSIIי( Nurses' Health Study II) הם שני מחקרים פרוספקטיביים המתקיימים כיום וכוללים 121,700 ו-116,429 אנשי סיעוד אשר מילאו שאלונים דו-שנתיים החל משנת 1976 ו-1989, בהתאמה.

החוקרים אספו מידע מתוך רשומות רפואיות, תעודות מוות ומתוך רשומות ה-SEERי(Surveillance, Epidemiology and End Results) ממאגר על מקרים של סרטן השחלות. במחקר נכללו מטופלות עם סרטן שחלות אינבזיבי של תאי אפיתל בשלבים 1-3 אשר היה קיים לגביהן מידע בנוגע לשימוש במשככי כאבים.

המטרה המרכזית של המחקר הייתה לקבוע האם דיווח על שימוש קבוע (לפחות פעמיים בשבוע) באספירין, תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים אחרות (NSAIDs - non-steroidal anti-inflammatory drugs) או פראצטמול, לפני ואחרי האבחון של סרטן השחלות, קשור לשרידות הספציפית מהמחלה.

החוקרים השתמשו במודל רגרסיה מסוג Cox proportional hazards על מנת לחשב את יחסי הסיכונים (HRs - Hazard ratios) וברווח סמך 95%, תוך התאמה לגיל ולשנת האבחון, לשלב המחלה ולממצאים ההיסטולוגיים.

1,789 נשים אובחנו בסרטן שחלות של תאי אפיתל משני המחקרים אשר גויסו החל מיוני 1976 ועד ה-31 במאי 2012 למחקר ה-NHS ומיוני 1989 ועד ל-31 במאי 2013 למחקר ה-NHSII ומתוכן 1,143 (64%) נשים התאימו ונכללו במחקר הנוכחי. 1,031 (90%) נשים נכללו באנליזה של חשיפה אשר קדמה לאבחון המחלה ו-964 (84%) נכללו באנליזה של חשיפה לאחר אבחון המחלה.

תוצאות המחקר הראו שנשים אשר דיווחו על שימוש באספירין בתקופה האחרונה (שימוש בשנתיים האחרונות) לאחר אבחון המחלה (HR= 0.68 [רווח בר סמך 95%= 0.52-0.89]) ועל שימוש ב-NSAIDs מסוגים אחרים (HR= 0.67 [רווח בר סמך 95%= 0.51-0.87]) היו בעלות שרידות גבוהה יותר הקשורה לסרטן השחלות בהשוואה לנשים שלא השתמשו כלל בתרופות הללו.

החוקרים הראו ששימוש בכל אחד מסוגי משככי הכאבים לפני האבחון בסרטן השחלות ושימוש בפראצטמול לאחר האבחון, לא קשור באופן חיובי לשרידות ספציפית הקשורה לסרטן השחלות. בנוסף, החוקרים מצאו שמטופלות אשר לא נהגו ליטול תרופות מסוג זה לפני אבחון המחלה והחלו להשתמש באספירין באופן קבוע (HR = 0.44 [רווח בר סמך 95%= 0.26-0.74]) או ב-NSAIDs  מסוגים אחרים (HR= 0.46 [רווח בר סמך 95%= 0.29-0.73]) לאחר אבחון המחלה, היו בעלות סיכון נמוך יותר לתמותה כתוצאה מסרטן השחלות בהשוואה למטופלות שמעולם לא השתמשו בתרופות הללו.

מסקנות המחקר הראו ששימוש פעיל באספירין או NSAIDs שאינן אספירין בתקופה של שנתיים אחרונות לאחר אבחון בסרטן שחלות עשוי לשפר את השרידות כתוצאה מהמחלה. במידה והתוצאות הללו יחוזקו ע"י מחקרים נוספים, כדאי יהיה לבצע מחקרים נוספים שיבדקו את האפקט הסינרגיסטי הפוטנציאלי של תרופות נוגדות דלקת בשילוב עם הטיפולים הרגילים בסרטן השחלות ואת האפשרות לשיפור הפרוגנוזה של אותן מטופלות.

מקור: 

Merritt, M.A. et al. (2018) the Lancet Oncology 19, 8.

נושאים קשורים:  סרטן שחלות,  תרופות נוגדות דלקת,  אספירין,  שרידות,  יחס הסיכונים,  מחקרים
תגובות