• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
חדשות

מחקר ישראלי-אמריקאי חושף כיצד המוח "נרדם" במצב של עייפות וחסך שינה

"עד היום לא היה ברור כיצד חסך השינה משפיע על פעילות תאי העצב במוח", אמר ד"ר יובל ניר מאוניברסיטת תל-אביב ו"איכילוב", שהיה אחד ממחברי המחקר

עייפות בנהיגה (צילום: אילוסטרציה)

מחקר חדש שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומארה"ב הסביר את הדינמיקה שבה דפוסי שינה "פולשים" לאזורים מסוימים במוח במצב של עייפות וחסך בשינה. דו"ח על המחקר פורסם שלשום (ב') בכתב העת Nature Medicine.

במחקר נטלו חלק ד"ר יובל ניר מהפקולטה לרפואה ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל אביב "איכילוב"; פרופ' יצחק פריד, כיום ב-UCLA ובפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל אביב "איכילוב", יחד עם חוקרי השינה פרופ' קיארה סירלי וג'וליו טונוני מאוניברסיטת וויסקונסין במדיסון, תלמיד המחקר עמית מרמלשטיין מבית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, וצוותי מחקר נוספים בפריס וב-UCLA.

ד"ר ניר מסר, כי "סקרים עדכניים מצביעים על כך שיותר מ-20% מתאונות הדרכים קשורות לעייפות בנהיגה, ו-28% מהנהגים דיווחו על הירדמות של ממש בזמן הנהיגה בשנה האחרונה. בזמן של חסך שינה, לעיתים קרובות, אנו לא מצליחים להגיב ביעילות למתרחש סביבנו. בסיטואציות מסוימות, כמו במגדל הפיקוח או בחדר הניתוח, לטעויות מסוג זה יכולות להיות השלכות הרסניות. עד היום לא היה ברור כיצד חסך השינה משפיע על פעילות תאי העצב במוח".

כדי לבדוק את המנגנון הנוירולוגי שמאחורי התגובות הלקויות בזמן של חסך שינה, ניצלו החוקרים הזדמנות שבה חולי אפילפסיה עברו השתלת אלקטרודות תוך-מוחיות, במאמץ לאתר את האזור המוחי הגורם להתקפים. 12 מטופלים כאלו ב-UCLA אושפזו למשך שבוע בעת שהפעילות המוחית שלהם נרשמה. הם התנדבו למחקר. כמה מהם נשארו ערים כל הלילה.

למשתתפים במחקר הוצגו תמונות ובהן דמויות ומקומות מפורסמים. הם נתבקשו לסווג את התמונות מהר ככל האפשר – במטרה לבדוק את ערנותם. בסדרה של למעלה מ-30 ניסויים, רשם צוות החוקרים את הפעילות החשמלית של קרוב ל-1,500 נוירונים במוח.

פרופ' פריד: "המחקר שלנו העלה שבזמן של חסך שינה, תגובת הנבדקים לתמונות נהייתה איטית, חלשה וארוכה מהרגיל. הצלחנו להראות שבזמן הזה, גם תגובות של נוירונים בודדים באונה הטמפורלית – האזור המקושר עם תפיסה ראייתית וזיכרון – השתנו כתוצאה מהעייפות".

ד"ר ניר הוסיף: "חשוב להדגיש שמעידות אלו אינן תוצאה של מיקרו-שינה, המלווה בעצימת עיניים, מה שנקרא אצלנו 'התעפצות'. כאן הנבדקים הישירו מבט לתמונה, שעה שחלקים ספציפיים במוח שלהם פשוט נרדמו".

המבט הייחודי הזה על פעילות המוח שהתאפשר במחקר הנוכחי חשף כיצד חסך שינה משפיע לא רק על תהליכי קבלת החלטות ושליטה על השרירים, אלא גם על תהליכים מוקדמים של זיהוי אובייקטים, תפיסה וזיכרון. המחקר, סבורים עורכיו, מהווה בסיס עתידי למדידת עייפות נהגים בכבישים.

ד"ר ניר: "כשאנו עייפים, גלי מוח דמויי-שינה 'פולשים' לפעילות המוח הער בזמן שאנחנו מבצעים משימות, הרבה לפני שאנחנו נרדמים ממש, או סתם עוצמים את העיניים. מאחר שהנהיגה בזמן עייפות מסוכנת ממש כמו נהיגה בשכרות, אנחנו מקווים שממצאי המחקר החדש ישמשו בסיס למדידה אובייקטיבית של גלי השינה המתעצמים, כמו באמצעות 'הינשופים' שמפעילה המשטרה למדידת ריכוז האלכוהול בדם אצל נהגים – וכל זאת לפני שהעייפות הופכת ממש למסכנת חיים".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  עייפות,  מוח,  נוירונים,  מחסור בשינה
תגובות
אנונימי/ת
08.11.2017, 23:01

מחקר מעניין ויפה מאוד

אנונימי/ת
09.11.2017, 10:02

מרתק. בדיוק בגלל זה חשוב להגביל שעות ערות של רופאים בתורנות. נראה לי שכל רופא חווה לילה כזה , שבו הוא ער וכאילו מתפקד, אבל מרגיש שחלקים מהמוח שלו מכובים. מסוכן מאד.