השימוש באספירין מפחית היארעות אירועים קרדיווסקולריים בכ-12%, אולם מצד שני מעלה את הסיכון לדימומים, ובפרט לדימומים ממערכת העיכול באוכלוסייה המבוגרת. בנוסף, ישנן עדויות לכך שאספירין מפחית את הסיכון לסוגי סרטן מסויימים. מטרת הסקירה הנוכחית היתה להעריך את כלל הסיכונים והיתרונות שיש לשימוש באספירין באופן מניעתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים התבססו על מחקרים ומחקרי סקירה שיטתיים שנגעו להשפעת הטיפול באספירין על היארעות של סוגי סרטן שונים, תמותה ואירועים קרדיווסקולריים.
החוקרים מצאו על סמך הנתונים, כי השפעת אספירין על הסיכון לסרטן אינה נראית לעין עד שעוברות לפחות 3 שנות טיפול, וטיפול ממושך יותר מקנה תועלת רבה יותר. לא נמצאו הבדלים בין מינון נמוך (75 מ"ג ליום) לרגיל (325 מ"ג ליום) של אספירין. מינונים גבוהים יותר קשורים בסיכון מוגבר לדימומים, כאשר הסיכון והחומרה עולים עם הגיל.
נשים וגברים בעלי סיכון ממוצע לסרטן, שנטלו אספירין במשך עשור, יכולים לצפות להפחתה יחסית של 7% ו-9% בהתאמה, בסיכון לסרטן. היתרון המשמעותי נצפה בעיקר בקשר לסרטני מערכת עיכול: ושט, קיבה וקולון-רקטום. ההפחתה בסיכון לסרטן שד, ריאות וערמונית היתה מתונה יותר.
החוקרים מסכמים, כי נראה שאספירין מניעתי בטיפול ממושך, של 5 שנים לפחות, מפחית את הסיכון לסוגי סרטן שונים. החוקרים מציינים שלמרות הסיכונים הידועים לדימום, התועלת גוברת על הסיכון. לדבריהם, דרושים מחקרים נוספים כדי להגיע למינון ולמשך הטיפול האופטימלי, תוך מיזעור הסיכונים לדימום. כמו כן, יש לבחון את היעילות של ביצוע סקר וארדיקציה של הליקובקטר פילורי לפני התחלת הטיפול באספירין מניעתי.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט