2 מחקרים שפורסמו לאחרונה ועסקו בטיפול במעכבי DPP4 דיווחו על עליה בשיעור האשפוז בשל החמרת אי ספיקת לב במטופלים חולי סוכרת סוג 2 עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה. העליה נצפתה במחקר SAVOR-TIMI במיוחד במטופלים עם רמה גבוהה של הפפטיד BNP , המצביע על סיכון גבוה לאי ספיקת לב. בכדי להעריך האם עליה בסיכון האמור קשורה בתרופות אחרות בקבוצה זו בחולים עם סיכון גבוה להחמרת אי ספיקת לב, בוצע מחקר זה (VIVIDD) אשר העריך את שיעור האשפוזים בשל החמרת אי ספיקת לב בחולים עם סוכרת סוג 2 (HbA1c 6.5-10%)הסובליםמאי ספיקה סיסטולית כרונית ומקטע פליטה קטן מ 40% . החולים טופלו בוילדגליפטין (n=128) או פלצבו (n=124) למשך 52 שבועות. נתונים דמוגרפים בפתיחה היו דומים בין 2 הקבוצות.
עוד בעניין דומה
נתונים סטטיסטיים: לא נצפה הבדל מובהק בשיעור האשפוזים בשל החמרת אי ספיקה בין 2 הקבוצות (10.2% בקבוצת הוילדגליפטין לעומת 8% בקבוצת הפלצבו p=0.552. ). לא נצפה גם הבדל בין הערכת החמרה של אי ספיקה בין הקבוצות (18% בקבוצת הוילדגליפטין לעומת 17.6% בקבוצת הפלצבו p=NS) . שיעור המטופלים שנזקקו לעליה בטיפול התרופתי בשל החמרה היה דומה גם הוא בין הקבוצות (26.6% בקבוצת הוילדגליפטין לעומת 24% בפלצבו p=0.640) . לא נצפה הבדל בין הקבוצות בשינוי במקטע הפליטה)(ejection fraction מנקודת הפתיחה ועד 12 חודשים (וילדגליפטין +5% לעומת פלצבו +4.3%p=0.667 ).
סיכום: לא נצפה הבדל מובהק בשיעור האשפוזים בשל החמרת אי ספיקת לב תחת טיפול בוילדגליפטין לעומת תחת טיפול בפלצבו בחולים עם סוכרת סוג 2 ואי ספיקת לב סיסטולית כרונית. ממצאים אלו עומדים בניגוד לממצאים שתוארו במחקרים קודמים עבור מעכבי DPP4 אחרים בטיפול בחולים עם אי ספיקת לב בסיכון גבוה.
מקור:
American Diabetes Association 2014 Scientific Sessions; June 15, 2014