מחקרים

Hormonal contraceptive choice for women with PCOS: a systematic review of randomized trials and observational studies

20.02.2017, 15:30
contraceptive (אילוסטרציה)

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) פוגעת ב- 7%-14% מהנשים בגיל הפריון. זהו מצב מורכב שכולל בתוכו אלמנטים של פריון ושינויים מטבוליים. ישיבה משותפת של מומחים מארה"ב ואירופה ברוטרדם ב-2003 בחסות, ASRM/ESHRE קבעה שניתן לאבחן PCOS כאשר קיימים לפחות שנים מתוך שלושת השינויים הבאים:
1. ביוצים נדירים ו/או חוסר ביוץ
2. היפראנדרוגניזם
3. נוכחות 12 זקיקים או יותר בקוטר 9-2 מ"מ בשחלה אחת

הם גם אבחנו סוגים שונים של התסמונת:

Type1 הקשה יותר בו יש נשים שיש להן את כל שלושת השינויים
Type2 הרבה פחות שכיח ובו נשים ללא ביוץ ועם היפראנדרוגניזם אך עם שחלות רגילות (מאפינים קלינים ואנדוקרינים כמו ב 1 Type אך קלים יותר)
Type3 נשים מבייצות אך עם היפראנדרוגניזם ושחלות פוליציסטיות, מאפינים קלינים ואנדוקרינים קלים יותר מאשר בשני הסוגים הראשונים
Type4 פחות שכיח ובו נשים עם BMI תקין, עמידות לאינסולין (IR) ואינדקס אנדרוגן חופשי (FAI) תקינים ועם עליה ברמות LH ביחס FSH/LH

כמובן ששילוב היפראנדרוגניזם שמלווה לרוב בעמידות לאינסולין והשמנה מבדיל בין הסוגים וקובע את מידת הסיכון המטבולי והלבבי בנשים אלה. בסקירה זו נכללו 27 מאמרים שנמצאו מתאימים, 19 מהם היו מחקרים אקראיים מבוקרים (RCT). גלולות משולבות (COC) הן הטיפול הנפוץ ביותר בנשים אלה אם כי תמיד קיים החשש מהשפעתן על המערכת הקרדיווסקולרית ועל מאזן הפחמימות. החוקרים ניסו לאסוף את כל החומר שקשור להשפעת גלולות משולבות בנשים עם שחלות פוליציסטיות. המטרה הייתה למצוא את הטיפול הנכון לכל פנוטיפ של PCOS.
רוב המחקרים היו על תכשירים הורמונלים משולבים שהכילו EE במינון של 30 מק"ג (35-15 מק"ג).

האסטרוגן מעלה את רמת ה-SHBG שתורמת לירידה בזמינות האנדרוגנים. למרות פעילות חיובית זו נראה שסוג ומינון האסטרוגן פחות חשובים. באחד המחקרים שהשווה טיפול בגלולות עם מינוני אסטרוגן של 20 מק"ג לעומת 30 מק"ג שהכילו דרוספירינון נמצא שיפור משמעותי וזהה, ללא הבדלים במינוני האסטרוגן, בהשפעה על שיעור יתר, רמות הטסטוסטרון, ה-SHBG וה-DHEAS.
מצד שני ידוע לנו שלנשים עם PCOS יש סיכון מוגבר ל -VTE. ללא נטילת COC הסיכון הוא פי 1.5 ובשילוב עם גלולות סיכון זה עולה לפי 2. לכן אין ספק שבקבוצת נשים זו רצוי לתת את מינון האסטרוגן היעיל הנמוך ביותר שניתן לתת.

כל הטיפולים ללא קשר לסוג הגלולה הראו שיפור בתסמיני ההיפראנדרוגניזם אחרי 6 חודשים, אך מה שברור היום שלתסמינים הנובעים מעודף אנדרוגני, הפרמטר החשוב ביותר בבחירת הטיפול הוא סוג הפרוגסטרון. רצוי לפיכך לבחור בפרוגסטרון עם פעילות אנטי אנדרוגנית חזקה כמו דרוספירינון, ציפרוטרון אצטט, כלורמדינון אצטט או דיאנוגסט. במחקר אחד גלולה עם אסטרדיול ולרט ודיאנוגסט (DNG/E2V) הראתה יתרון בכל הקשור לפרמטרים מטבוליים והומיאוסטטים לעומת גלולה עם אתיניל אסטרדיול ולבונורגסטרל (על פרוטרומבין, LDL, HDL, DIMER-D ,עמידות לאינסולין ומשק הפחמימות).

בנשים עם עודף משקל או בנשים בהם יש חשש לעמידות לאינסולין נמצאה עדיפות לתכשירים המכילים דרוספירינון שלו יש מיעוט של תופעות לוואי מטבוליות. מצד שני בנשים עם סיכון מטבולי כמו עודף משקל או עמידות לאינסולין שלא זקוקות למטפורמין נמצאה במחקר אחד עדיפות לטבעת התוך נרתיקית עם מינון אתיניל אסטרדיול מינימלי של 15 מק"ג המכילה אתונורגסטרל על גלולות שהכילו דרוספירינון.

החוקרים מסכמים שכל הגלולות המשולבות יעילות בטיפול בנשים עם כל סוגי ה-PCOS ובנשים עם סמני יתר אנדרוגניים כל הגלולות תראנה שיפור בסימפטומים. מצד שני, ולמרות שדרושים מחקרים נוספים והמידע שיש בידינו בינתיים מועט, נראה לחוקרים שישנה עדיפות לתכשיר הפומי המכיל DNG/E2V ולטבעת התוך נרתיקית לעומת גלולות המכילות דרוספירנון בקבוצת נשים זו.

תרגם וערך: ד"ר עמוס בר

נושאים קשורים:  מחקרים