כיום לא קיימים קריטריונים מיטביים להערכת תוצאי שמיעה בילדים המקבלים ציספלטין. מטרת מחקר זה הייתה להשוות מספר שיטות לדירוג של פגיעה שמיעתית' על מנת לגבש מנגנון להערכת אוטו-טוקסיות, להעריך את האפשרות לכלול פליטות אוטו-אקוסטיות ואודיומטריית תדר גבוה מורחבת ולהעריך מנגנון מרכזי של בחינת תוצאות אודיולוגיות באוכלוסיית ילדים זו.

במחקר הוכללו משתתפים בגילאי 1-30 עם טיפול מתוכנן הכולל ציספלטין. הערכת שמיעה בוצעה לפני תחילת טיפול, לפני כל סבב של ציספלטין ובסוף הטיפול. תוצאות אודיולוגיות הוערכו ודורגו על ידי מבצע הבדיקה ועל ידי שני אודיאולוגים נוספים באמצעות American Speech-Language-Hearing Association Ototoxicity Criteriaי(ASHAי), Common Terminology Criteria for Adverse Eventsי, version 3.0י(CTCAE) ודירוג Brock Ototoxicityי(Brock). אודיאולוג אחד ממנגנון הבקרה המרכזי השתמש גם בסולם Society for Industrial and Organizational Psychology Ototoxicity Scaleי(SIOP).

בסוף הטיפול, ההימצאות של כל הדרגות של אוטו-טוקסיות נעה בין 40% ל-56%, כאשר ההימצאות של אוטו-טוקסיות קשה נעה בין 7%-22%. לעומת CTCAEי, SIOP גילה יותר מקרים של אוטוטוקסיות באופן מובהק סטטיסטית (P=.004), בעוד שדירוג Brock גילה משמעותית פחות מקרים של אוטו-טוקסיות קשה או אחרת (P<.001 לשני סוגי האוטו-טוקסיות).

כמו כן, SIOP גילה אוטוטוקסיות מוקדם יותר משיטות הדירוג האחרות. נמצאה הסכמה כמעט משולמת בין האודיואולוג המוסדי לאודיאולוגים של מגנון הבקרה המרכזית עבור ASHA ו-Brock, בעוד שההסכמה הייתה הגרועה ביותר עם דירוג CTCAE.

מסקנת החוקרים היא, כי שיטת ה-SIOP עדיפה על ASHAי, Brock ו-CTCAE עבור סיווג אוטוטוקסיות בחולים פדיאטריים המקבלים ציספלטין. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים לקביעת המהימנות של סולם ה-SIOP.

מקור:
Knight, K.R. et al. (2017) Journal of Clinical Oncology. 35(4), 440.