היעילות של קברגולין לטיפול במחלת קושינג שנויה במחלוקת. מחקר חדש בחן את היעילות והסבילות של קברגולין בקבוצה גדולה של חולי קושינג. המחקר בוצע בתבנית רטרוספקטיבית, רב-מרכזית, עם נתונים שנאספו מ-13 בתי חולים אוניברסיטאיים בצרפת ובבלגיה.

במחקר השתתפו 62 חולים עם מחלת קושינג שקיבלו קברגולין כטיפול יחיד או טיפול משני. בוצע רישום של תסמיני המחלה, סמנים ביולוגיים לרמות קורטיזול גבוהות ותופעות לוואי.

21 מתוך 53 החולים (40%) שקיבלו קברגולין כטיפול בודד נמצאו כבעלי בעלי רמות תקינות של קורטיזול חופשי בשתן (UFC) תוך 12 חודשים (תגובה מלאה), אך חמישה מתוכם פיתחו חוסר קורטיקוטרופיני. הירידה ברמות UFC נמצאה כקשורה בירידה משמעותית ברמות קורטיזול בחצות הלילה, ירידה ברמות ACTH בדם ובשיפור קליני.

במשתתפים שהשיגו תגובה מלאה, וגם במשתתפים האחרים, נמצאו רמות בסיס חציוניות דומות של UFCי(2.0 לעומת 2.5 מעל הגבול התקין) ושל ריכוז פרולקטין בדם, אך המשתתפים שהגיעו לתגובה מלאה קיבלו מינונים נמוכים יותר של קברגולין (1.5 לעומת 3.5 מ"ג/שבוע, p<0.005).

במהלך טיפול ממושך (ארוך מ-12 חודשים) בוצעה הפסקת טיפול בקברגולין ב-28% מהמשתתפים עם תגובה מלאה בגלל הפסקת יעילות הטיפול או אי סבילות. בסך הכול, שליטה ממושכת ברמות קורטיזול גבוהות הושגה ב-23% מהמשתתפים במשך 32.5 חודשים (טווח 19-105 חודשים).

תשעה משתתפים שנטלו מעכבי ייצור סטרואידים קיבלו קברגולין כטיפול משני במשך 19 חודשים (טווח 1-240 חודשים). הושגה שליטה ברמות קורטיזול ב-56% מהמשתתפים הללו במהלך השנה הראשונה של הטיפול בקברגולין במינון של 1.0 מ"ג/שבוע (טווח 0.5-3.5 מ"ג/שבוע).

מסקנת החוקרים היא, כי כ-20%-25% מחולי הקושינג מגיבים בצורה טובה לקברגולין במינונים נמוכים, המביא לשליטה בערכי הקורטיזול ללא תופעות לוואי קשות. לא נמצאו גורמים ספציפיים המנבאים בצורה טובה אילו חולים יגיבו לקברגולין ובכללם רמות הבסיס של UFC ופרולקטין.

מקור:
Ferriere, A. (2017) European Journal of Endocrinology. 176, 3.