הסיכון לקרישיות יתר בקרב חולי סוכרת עם סיכון קרדיווסקולרי הנוטלים טיפול כפול של נוגדי טסיות אינו קשור לשיעור הטסיות המרושתות, אלא לתגובתיות טסיות גבוהה ולתגובה נמוכה לקלופידוגרל וטיקוגרלור.

עד עתה פורסמו דיווחים סותרים לגבי תפקיד הטסיות המרושתות (reticulated platelets) בתגובה תת-מיטבית לתרופות נגד טסיות (anti-יplatelets). בפרט, עדיין לא נבדק אם טסיות מרושתות עשויות לתרום להבנת הסיכון הגבוה לסיבוכי קרישה שנצפו בקרב חולי סוכרת.

מחקר זה בוצע על מנת לבחון את ההשפעה של סוכרת על רמות הטסיות המרושתות והקשר שלהן לשארית גבוהה של תגובתיות הטסיות (high residual platelet reactivityי- HRPR) בקרב מטופלים הנוטלים טיפול כפול של נוגדי טסיות.

מטופלים הנוטלים חומצה אצטילסליצילית (Acetyl-salicylic acidי,ASA -יAspirin, Micropirin, Cardiopirin, Cartiaי) (100-160 מ"ג) יחד עם אנטגוניסט ל-ADP, קלופידוגרל (Clopidogrel – Plavix, Clopid) (75 מ"ג ביום) או טיקגרלור (Ticagrelor -Brillinta) (90 מ"ג פעמיים ביום), עברו הערכות של תגובתיות הטסיות ומקטע הטסיות המרושתות (immature platelets fractionי- IPF) במשך 30-90 ימים לאחר שחרורם מאשפוז עקב תסמונת כלילית חריפה (acute coronary syndrome) או התערבות כלילית מלעורית (percutaneous coronary intervention -PCI) אלקטיבית. איגור הטסיות (Aggregation) הוערך בעזרת אגרגומטריה עם אלקטרודות רבות.

במחקר השתתפו 386 מטופלים, מתוכם 158 (40.9%) חולי סוכרת. אחוז ה-IPF היה דומה בקרב מטופלים עם וללא סוכרת, הן בקו הבסיס (3.5% ± 2.5 לעומת 3.6% ± 2.7, p=0.91) והן בהערכה חוזרת 30-90 ימים לאחר שחרור מאשפוז (3.3% ± 2.1 לעומת 3.5% ± 2.5, p=0.30), בעוד שסוכרת לא נמצאה כגורם ניבוי בלתי תלוי ל-IPF גבוה בשלישון השלישי (יחס סיכוי [odds ratio – HRי]: 0.58, 95% רווח בר סמך 0.30-1.09, p=0.10).

חולי סוכרת הפגינו תגובתיות טסיות מוגברת ושיעורים גבוהים יותר של HRPR תחת טיפול באנטגוניסטים ל-ADPי(32.8% לעומת 22.5%, p=0.009). עם זאת, לא נמצא קשר בין אחוז ה-IPF לתפקוד הטסיות (r=-0.004, p=0.95 עבור בדיקת ASPIי; r= -0.04, p=0.59 עבור איגור עם תיווך ADP), או לשיעור HRPR, עבור טיפול באנטגוניסטים ל-ADP לאורך שלישוני IPF.

התוצאות היו דומות עבור חולי סוכרת שנטלו קלופידוגרל וגם טיקגרלור.

לסיכום, לחולי סוכרת תגובתיות גבוהה של טסיות ותגובה תת-מיטבית לאנטגוניסטים ל-ADP. עם זאת, שיעור הטסיות המרושתות אינו מושפע מסטטוס הסוכרת ולא קשור לעלייה בתגובתיות הטסיות בקרב חולי סוכרת המקבלים טיפול נוגד טסיות כפול עקב תסמונת כלילית חריפה או PCI שאירעו לאחרונה.

מקור:
Monica Verdoia, Patrizia Pergolini, Matteo Nardin, Roberta Rolla, Lucia Barbieri, Alon Schaffer,Paolo Marino, Giorgio Bellomo, Harry Suryapranata, Giuseppe De Luca. Impact of diabetes on immature platelets fraction and its relationship with platelet reactivity in patients receiving dual antiplatelet therapy; Journal of Thrombosis and Thrombolysis; August 2016, Volume 42, Issue 2, pp 245-253; First online: 07 March 2016