למרות שתמותה הקשורה לתרופות פסיכיאטריות מקבלת תשומת לב רבה בשנים האחרונות, יש מעט מידע אודות הקשר בין סיכון לתמותה לבין חשיפה מצטברת לאנטי פסיכוטיים, ואף פחות על הקשר בין תמותה לחשיפה מצטברת לנוגדי דיכאון ולבנזודיאזפינים. מחקר חדש בדק את הקשר על בסיס מסד נתונים ארצי.

במחקר נאסף מידע פרוספקטיבית ממסד נתונים ארצי על מנת לזהות את כל האנשים בגילאים 65-16 עם אבחנה של סכיזופרניה (21,492 משתתפים) בשבדיה. שיעור התמותה מכל הסיבות ותמותה מסיבות ספציפיות חושבו כפונקציה של חשיפה מצטברת נמוכה, בינונית וגבוהה לאנטי פסיכוטיים, נוגדי דיכאון ובנזודיאזפינים מ-2006 ועד 2010.

בהשוואה ללא חשיפה, גם חשיפה בינונית (Adjusted hazard ratioי0.59; 95%CIי0.49-0.70) וגם חשיפה גבוהה (Adjusted hazard ratioי0.75; 95%CIי 0.63-0.89) לאנטי פסיכוטיים היתה קשורה עם תמותה נמוכה יותר משמעותית.

חשיפה בינונית לנוגדי דיכאון היתה קשורה עם תמותה נמוכה (Adjusted hazard ratioי0.85; 95%CIי0.73-0.98) וחשיפה גבוהה היתה קשורה לתמותה נמוכה אף יותר (Adjusted hazard ratioי0.71; 95%CIי0.59-0.86).

חשיפה לבנזודיאזפינים הראתה קשר מינון-תגובה עם תמותה
(Adjusted hazard ratio up to 1.74 ; 95%CI 1.50-2.03).

מסקנת החוקרים היתה, כי בקרב מטופלים הסובלים מסכיזופרניה, חשיפה בינונית וגבוהה לאנטי פסיכוטיים ונוגדי דיכאון היתה קשורה עם ירידה של 15%-40% אחוזים בתמותה, בעוד ששימוש כרוני במינון גבוה של בנזודיאזפינים היה קשור עם עלייה של עד 70% בסיכון לתמותה, בהשוואה ללא חשיפה.

מכוון שמטופלים עם חרדה וסימפטומים דיכאוניים עשויים להיות בסיכון בסיסי גבוה יותר לתמותה, הממצאים בנוגע לבנזודיאזפינים עשויים להיות קשורים לכמה מבלבלים בסיסיים.

מקור:
Mortality and Cumulative Exposure to Antipsychotics, Antidepressants, and Benzodiazepines in Patients With Schizophrenia: An Observational Follow-Up Study. Jari Tiihonen, Ellenor Mittendorfer-Rutz, Minna Torniainen, Kristina Alexanderson, and Antti Tanskanen. American Journal of Psychiatry 2016 173:6, 600-606